ההבדל העיקרי נובע מהתנאים בשטח. בטבע – מקור האור הוא השמש, אור טבעי. אפשר להתחכם עם עוד מקורות אור, רפלקטור למילוי וכו’ אבל בגדול – יש לנו מקור אור אחד ולוקיישן שמגיב לאור הזה (תלוי בשעת הצילום, והאם יש לנו לוקיישן מוצל או מוצל חלקית) . וזה עוד בלי להזכיר את שאר הפרמטרים שאין לנו שום שליטה עליהם שם.

בסטודיו לעומת זאת – יש לנו כמה מקורות אור שאנחנו רוצים, יש לנו שליטה מלאה באור – עוצמה, פיזור או מיקוד, ריכוך, כיוון, גוון, יצירת צלליות – כל פרמטר ניתן לשליטה.

כשאני בא לצלם עירום (והאמת שגם בכלל) – הדבר הכי חשוב שאני שואל את עצמי, הוא מה נושא התמונה?

בסטודיו, הנושא אצלי הוא הגוף עצמו בדרך כלל. להשתמש באור וצל כדי להציג את כנוף, להראות תלת מימדיות, טקסטורות, יחסים. האסוציאציות שעולות הן בדרך כלל “קבלה עצמית”, “תשוקה”, “העצמה”, “עוצמה” וכו’ – הפוקוס הוא על הגוף והנפש של מי שמצטלם.

בטבע – העירום הופך להיות כלי. הוא כבר לא הנושא העיקרי אלא משהו משני בתמונה שמשרת מטרה אחרת. האסוציאציות שעולות הן “זרימה”, “מרחב”, “השתלבות”, “האדם הקטן מול הטבע העצום”, “חיבור לאדמה” וכו’.

אפשר להפוך את הגוף העירום למשהו אורגני שמשתלב בטבע – סוג של צילום נוף “מועשר”.
אפשר ליצור ניגוד בין הטבע הזורם לבין גוף עירום שעומד במרחב כנטע זר ויוצר עניין.
אפשר ליצור צילום אותנטי של עירום טבעי, בדרך כלל תוך כדי עשייה כלשהי.
אפשר כמובן ליצור גם צילום שהנושא העיקרי בו הוא הגוף העירום עצמו וזו בחירה לגיטימית, אבל בבסיס אני חושב שההצדקה לצילום עירום בטבע צריכה להיות כי אנחנו צריכים את הטבע עבור משהו בצילום. הוא לא סתם נמצא שם כרקע.

 

מוזמנים ליצור קשר ולספר לי מה דעתכם בנושא 😊

Categories: Uncategorized